רעיון קצת יותר סיפורי:
בנאדם עם פיצול אישיות (קצת בדומה למועדון קרב), אך האישיות שלו צצה בזמנים ובמקומות אחרים. לאט לאט הם מכירים אחד את השני (במקרה שלו, הם יכולים להיות אחד ליד ההשני) . בסרט מתחילים עם בנאדם אחד, שלפתע יוצאת ממנו יישות אחרת והסרט מעביר תסמינים ברורים של סכיזופרנייה, כדי שאנשים יקבלו את זה כ"שריטה נפשית" ולא שני אנשים שונים. והחיבור ביניהם בעל שפה חזותית ברורה (נגיד שלוחות אור ביניהם). בסוף הסרט, אחרי שהם מתחברים בינם לבין עצמם, הבנאדם מסתכל על הצופה, ואז נבנת אותה שפה חזותית כדי לתת לצופה את ההבנה שאולי גם הוא פיצול אישיות של אותו אדם.
אני קצת נגד הרעיון הסיפורי מכיוון שאינו מדוייק (וזו בעיה שאני נתקל בה רבות, קשה לבטא קונספט כל כך אבסטרקטי בויז'ואל) אבל יותר בגלל שאני לא סטודנט לקולנוע ועד כמה שהוא חווייתי, הוא עדיין מאוד שכלתני.
בנאדם עם פיצול אישיות (קצת בדומה למועדון קרב), אך האישיות שלו צצה בזמנים ובמקומות אחרים. לאט לאט הם מכירים אחד את השני (במקרה שלו, הם יכולים להיות אחד ליד ההשני) . בסרט מתחילים עם בנאדם אחד, שלפתע יוצאת ממנו יישות אחרת והסרט מעביר תסמינים ברורים של סכיזופרנייה, כדי שאנשים יקבלו את זה כ"שריטה נפשית" ולא שני אנשים שונים. והחיבור ביניהם בעל שפה חזותית ברורה (נגיד שלוחות אור ביניהם). בסוף הסרט, אחרי שהם מתחברים בינם לבין עצמם, הבנאדם מסתכל על הצופה, ואז נבנת אותה שפה חזותית כדי לתת לצופה את ההבנה שאולי גם הוא פיצול אישיות של אותו אדם.
אני קצת נגד הרעיון הסיפורי מכיוון שאינו מדוייק (וזו בעיה שאני נתקל בה רבות, קשה לבטא קונספט כל כך אבסטרקטי בויז'ואל) אבל יותר בגלל שאני לא סטודנט לקולנוע ועד כמה שהוא חווייתי, הוא עדיין מאוד שכלתני.
No comments:
Post a Comment